במחנה נח"ל היה ירחון לחיילים, אנשי ההתיישבות העובדת וחברי תנועות הנוער, שהופיע בשנים 1991-1949 מטעם פיקוד הנח"ל ואגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון.

הגיליון הראשון ראה אור ב-1949.

מ-1951 הופיעו הגיליונות באופן סדיר עד 1991. הירחון חדל להופיע בהוראת הרמטכ"ל אהוד ברק, כחלק ממדיניותו לצמצום מספרם של הביטאונים הצבאיים.

העיתון הִרבה לעסוק בנח"ל, בהתיישבות ובביטחון המדינה והקדיש מקום גם לתולדות ארץ ישראל ולראיונות עם אנשי צבא בכירים, מדינאים, סופרים ואמנים.

בין הכותבים בו היו הסופרים והמשוררים חיים גורי, נתן שחם, נעמי שמר, בנימין גלאי, נסים אלוני ועוד. את שעריו עיטרו אמנים ידועים, בהם נחום גוטמן, ראובן רובין, שמואל כץ, שמואל בק ועוד. עורכי העיתון: אורי סלע, יצחק וייט, שמעון רכבי, רפאל ספורטה, יצחק לבני, מרדכי נאור, זאב ענר, יורם טהרלב, יוסף ארגמן, דני בירן, מיכאל (מייקל) שיר.

העיתון הצמיח עם השנים רשימה ארוכה של כתבים וצלמים, שתפסו מקומות מרכזיים בתקשורת ובתרבות בישראל, בהם: עקיבא נוף, גדעון סאמט, יורם פרי, נחמן שי, צבי רימון, עלי מוהר, איל מגד, ניבה לניר, אברהם חי, מנחם מיכלסון, תלמה אדמון, שוש אביגל, יגאל גלאי ובוקי נאה. תפקיד מרכזי במערכת, במשך עשרות שנים, היה לצלם אלכס גל (גוטליב).

במחנה נח"ל אימץ את הרעיון של מדור הכזבים שהיה ב"במחנה" וזכה להצלחה ולפופולריות, ובעמוד האחרון שלו בתקופה ארוכה הופיעו כזבים [בדיחות] פרי עטם של קוראיו ובלטו בהם אותם כוכבים שבלטו ב"תחרות כזבים" ב"במחנה" - אברהם בן-עזרא, אלי אייל, ראובן גרינברג ואחרים.

תפוצת העיתון הגיעה בשיאה (בשנות ה-60 וה-70) ל-15 אלף עותקים.

במחנה נח"ל היה במשך תקופה ארוכה כתב עת פורץ-דרך – בתיאורים בלתי-שגרתיים של חיי הנח"ל וצה"ל, בכתבות דיוקן, בשיתוף אנשי רוח ואפילו ב"מתיחות" שזכו לתהודה גדולה בציבור.

(מתוך ויקיפדיה)