הקמת היאחזות נחל עוז - נחלאים א' מול עזה

היישוב הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' - מול עזה", על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות.

בשנת 1953 אוזרח על ידי גרעין נח"ל של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים ושמו נגזר משם ההיאחזות. בשדות נחל עוז נמצא אתר ההנצחה לבארות יצחק הישן ולנופלים בקרבות מלחמת העצמאות.

מקום היישוב נקבע בהתאם לצורכי הביטחון של אותה תקופה בסמוך לגבול על כביש עזה-באר שבע, מאות מטרים מגבול רצועת עזה, מול שכונת שג'אעיה שבמזרח עזה.

המוטו הציוני "הגבול יעבור במקום בו יסתיים התלם החרוש האחרון", יושם הלכה למעשה בשדות נחל עוז.
לא הייתה גדר סביב רצועת עזה וגם לא כביש מערכת. הסימון היחידי לגבול עם מצרים לאורך רצועת עזה, מצידו המזרחי, היה קו התלם - חריץ באדמה שחרשו חקלאי האזור על קו הגבול. מצידו המערבי של התלם בהפרש של 500 מטר זו מזו היו עמדות של האו"ם.

(מתוך ויקיפדיה)